מלחמה זו נבחרה

מאת רם בן זאב

מלחמה זו נבחרה

כיהודי, כאמריקאי וכאדם התומך בישראל בכל לבו, אני כותב זאת ללא התנצלות: אינני שופך דמעה על איראן. המשטר בטהרן בילה עשרות שנים באיומים על ישראל, במימון טרור ובהקמת רשת אזורית המוקדשת לשפיכות דמים יהודית. אילו איראן הייתה פותחת במתקפה בלתי־מוצדקת על ישראל, הייתי תומך בהשמדת יכולתה הצבאית ללא היסוס.

אך זה איננו המצב.

מה שאני מתנגד לו בתוקף, וללא הסתייגות, הוא הניסיון של ישראל וארצות הברית להלביש על המלחמה הזאת תדמית של פעולה הגנתית, מהוססת או בלתי־נמנעת מבחינה מוסרית. זה איננו כך. זו הייתה מתקפה בלתי־מוצדקת ובלתי־מוצדקת על איראן, ושום כמות של כעס מצטבר, תלונות מן העבר או טינה היסטורית אינן יכולות להפוך זאת למשהו אחר.

אין לאיש הזכות לנבור בעבר, לאסוף כל חטא, כל איום וכל מעשה עוינות, ואז להשתמש במאגר הזעם הזה כהצדקה חוקית או מוסרית לפתיחת מלחמה היום. זו איננה הגנה עצמית. זו נקמה המחופשת לאסטרטגיה.

לאחר הפסקת האש בעזה נכנס האזור לתקופה של רגיעה יחסית. ואז, ביוני 2025, ארצות הברית תקפה את איראן. הנשיא טראמפ הכריז לאחר מכן כי יכולות הגרעין של איראן “הושמדו לחלוטין”. אם הצהרה זו הייתה נכונה, אז הדחיפות הנטענת של המלחמה החדשה הזאת קורסת תחת משקלה שלה. ואם היא לא הייתה נכונה, הרי שהציבור הוטעה. כך או כך, הסיפור שמנסים למכור כעת אינו עומד בבחינה.

במשך שלושים השנים האחרונות חזרו ארצות הברית וישראל על אותה אזהרה: איראן עומדת על סף השגת נשק גרעיני. שנה אחר שנה נאמר לנו שהאיום מיידי, שהשעון עומד להיגמר, שיש לפעול עכשיו או לעולם לא. שלושים שנה של אותה לשון אפוקליפטית, ועדיין מצפים מן הציבור לקבל כל טענה חדשה בציות ללא שאלות.

ובאותו זמן נאמר לנו כי מתנהלות שיחות, כי מתקיימים דיונים על הסכמים וכי הדיפלומטיה עדיין פועלת. ובכל זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בבית הלבן שבע פעמים במהלך השנה האחרונה, והביקור האחרון התרחש מיד לפני המתקפה האמריקאית והישראלית על איראן. קשה להתעלם מן העיתוי.

כעת התוצאה ברורה. האזור בוער. עשר מדינות מצויות באש, אם ישירות ואם כתוצאה מן המלחמה. איראן תקפה מדינות הקשורות לארצות הברית ולישראל מבחינה פוליטית, אסטרטגית או צבאית, כולל מדינות המארחות בסיסים אמריקאיים. כצפוי, אותן ממשלות שפתחו במתקפה משתמשות כעת ברשתות החברתיות כדי להאשים את איראן, כאילו סיבה ותוצאה חדלו להתקיים.

זה מה שהופך את הזעם הרשמי לגרוטסקי כל כך.

כאשר משרד החוץ הישראלי מפרסם הודעות על מתקפות טילים איראניות על ישראל כאילו איראן בלבד אחראית להסלמה, הדבר מעליב את שכלו של העולם. אכן, זהו דבר טרגי כאשר אזרחים נהרגים או נפצעים מטילים. זה תמיד טרגי. אך יש פשיטת רגל מוסרית עמוקה בפתיחת מלחמה, במכה הראשונה, בהריגת אזרחים במתקפה הפותחת, ואז בהעמדת פני הלם כאשר הצד השני מגיב.

הדבר מקומם במיוחד כאשר המתקפות הראשונות הללו הרגו יותר מ־175 בני אדם באיראן, ובהם כ־160 תלמידות בית ספר וילדים, שרובם כמעט בוודאות לא היו מעורבים במדיניות גרעין, בתכנון צבאי או בשאיפות ממשלתם. גם דמם חשוב. גם חייהם היו ממשיים. את מותם אי אפשר להסתיר מאחורי לשון של מניעה מוקדמת וביטחון.

היבט מטריד נוסף של הסיפור הציבורי סביב המלחמה הזאת הוא הניסיון לעטוף אותה בלשון משיחית. בדברים שנאמרו אמש רמז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי פעולותיה של ישראל מסייעות כביכול להכין את התנאים לביאת המשיח. אמירות כאלה עשויות לעורר התלהבות בקרב תומכים פוליטיים, אך יש להן מעט מאוד קשר לתורה ועוד פחות מכך לתנאים האמיתיים לגאולה כפי שתיארו הנביאים.

כל מי שלמד תורה יודע שביאת המשיח איננה תוצאה של מערכות צבאיות או של עימותים גאופוליטיים עם אומות העולם. הנביאים מלמדים בעקביות שהגאולה קשורה למצבו הרוחני של עם ישראל עצמו. השאלה מעולם לא הייתה מה עושות האומות; השאלה הייתה תמיד מה אנחנו עושים.

לאורך דברי הנביאים ותורתם של חכמים המסר עקבי להפליא. הגאולה באה באמצעות תשובה, באמצעות צדק, באמצעות ענווה ובאמצעות השבת הצדק והיושר בתוך ישראל. היא באה כאשר יהודים שבים אל התורה, מחזקים את האמונה ומתייחסים זה לזה באחדות ובאחריות. המוקד הוא פנימה, לא החוצה.

משום כך, הזכרת המשיח כהצדקה למלחמה נגד איראן, עמלק או כל אומה אחרת משקפת אי־הבנה עמוקה של המושג עצמו. ביאת המשיח איננה תלויה בהבסת אויבים זרים. היא תלויה בהתנהגותו הרוחנית של עם ישראל.

לאורך ההיסטוריה שלנו, בכל פעם שיהודים שמו את מבטחם בכוח, בפוליטיקה ובמלחמה, התוצאות כמעט מעולם לא הביאו גאולה. הנביאים לא קראו לעם ישראל להכין את ביאת המשיח באמצעות פתיחת מלחמות. הם קראו לנו לתקן את דרכינו, לחזק את התורה ולשוב אל ה'.

אם מנהיגים באמת רוצים לדבר על הכנת העולם לביאת המשיח, המסר איננו צריך להיות על טילים, צבאות או אויבים זרים. המסר צריך להיות על תשובה, על אחדות בין יהודים ועל נאמנות מחודשת לתורה. זהו הנתיב שמתארים הנביאים, ואין לו כל קשר למלחמה נגד איראן.

אני תומך בישראל. תמיד אתמוך. אך תמיכה בישראל איננה מחייבת אותי לוותר על אמת, על מוסר או על שכל ישר. היא איננה מחייבת אותי להעמיד פנים שכל מלחמה שישראל נלחמת בה היא צודקת רק משום שישראל נלחמת בה. והיא גם איננה מחייבת אותי לקבל השתתפות אמריקאית במלחמות שנמכרות לציבור באמצעות פחד, חזרה בלתי פוסקת וזעם סלקטיבי.

איראן היא משטר מסוכן. זה נכון. אך האמת איננה מתחזקת כאשר מערבבים אותה עם תעמולה. ומלחמה איננה נעשית צודקת רק מפני שהאנשים הנכונים מפחדים מן האויב הלא נכון.

אם ישראל וארצות הברית רצו במלחמה הזאת, לכל הפחות היה עליהן להיות ישרות די הצורך כדי להודות שהן בחרו בה. וכאשר איראן משיבה מלחמה, אין להעמיד פנים שהן קורבנות של מלחמה שהן עצמן יזמו.

###

Bill White (Ram ben Ze'ev) is CEO of WireNews Limited, Mayside Partners Limited, MEADHANAN Agency, Kestrel Assets Limited, SpudsToGo Limited and Executive Director of Hebrew Synagogue