גשר רחוק מדי: כאשר אסטרטגיה הופכת לפזיזות

מאת רם בן זאב

גשר רחוק מדי: כאשר אסטרטגיה הופכת לפזיזות

כיהודי וכמי שמעמיד את ישראל בראש סדר העדיפויות, אינני מזיל דמעה על ההרס באיראן. המשטר בטהראן הקדיש עשרות שנים למימון טרור, לאיומים על השמדת ישראל, ולבניית רשת אזורית של שלוחים המוקדשים למותם של יהודים. אילו איראן הייתה פותחת במתקפה ישירה על ישראל, הייתי תומך בהשמדתו המלאה של המשטר ובפירוק יכולתו הצבאית ללא היסוס. לאומה יש זכות מוחלטת להגן על עצמה, וישראל לעולם אינה צריכה להתנצל על עצם הישרדותה.

עם זאת, לעיקרון הזה יש שני צדדים. הגנה היא דבר אחד; פתיחה במלחמה מיותרת היא דבר אחר לגמרי.

המלחמה הנוכחית נגד איראן נפתחה בנסיבות שאי אפשר לתאר בכנות כהגנתיות. ישראל וארצות הברית תקפו בזמן שהמשא ומתן עדיין נמשך, משא ומתן שנראה כעת כי שימש לא יותר מכיסוי נוח בזמן שהוכנו פעולות צבאיות. התהליך הדיפלומטי לא היה רק בלתי מוצלח; נראה כי היה תרגיל הטעיה.

העובדות סביב התקופה שקדמה למתקפה מעוררות דאגה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בבית הלבן שבע פעמים במהלך השנה האחרונה, והביקור האחרון היה ממש לפני שהמתקפה יצאה לדרך. כאשר התייעצויות חוזרות כאלה קודמות לפתע לפעולה צבאית משותפת, קשה לטעון שהמלחמה לא הייתה בהכנה זמן רב.

חשוב מכך, המצב האזורי לא דרש זאת. מאז הפסקת האש בעזה שררה תקופה של רגיעה יחסית. לא הייתה מתקפה איראנית מיידית. לא היה איום קרוב שהיה מצדיק הסלמה פתאומית לעימות צבאי מלא בין מעצמות גדולות.

המלחמה נבחרה.

כעת התוצאות מתגלות בדיוק כפי שכל אסטרטג רציני היה חוזה. רקטות איראניות הורגות ישראלים, פוצעות מאות בני אדם חפים מפשע ומחריבות רכוש. במקביל, איראן פעלה לחסום את מצר הורמוז, אחד מצווארי הבקבוק האנרגטיים החשובים בעולם. טהראן כבר הזהירה שאם המערב רוצה נפט במחיר של 200 דולר לחבית, זה בדיוק מה שיקבל. אין זה איום ריק. אם המצר יישאר מוגבל, שוקי האנרגיה העולמיים יגיבו בעוצמה.

עבור ארצות הברית, רמת מחיר כזו תהיה אסון פוליטי. הנשיא טראמפ ניצב בפני בחירות אמצע קדנציה, והציבור האמריקאי כבר מפולג עמוקות בנוגע למלחמה. אמריקאים רבים סבורים שהעימות החל ללא אישור מתאים של הקונגרס. מדאיגה עוד יותר היא ההסבר שמתחיל כעת לצאת מן הממשל עצמו.

לפי דבריו של הנשיא עצמו, ההחלטה לפעול הושפעה במידה רבה ממה שסטיב ויטקוף וג'ארד קושנר אמרו לו. חריג אף יותר, דוברת הבית הלבן הודתה שהנשיא פשוט היה לו “תחושה” שאיראן מהווה איום.

תחושה איננה עילה למלחמה.

תחושה איננה הצדקה להריגת אלפי בני אדם.

תחושה איננה הצדקה למותם של אזרחים, כולל תלמידות בית ספר, וגם לא למותם של ישראלים שמשלמים כעת את המחיר על מלחמה שלא היה צורך לנהל.

כבר כעת המחיר האנושי הולך ומאמיר. אזרחים נהרגו. משפחות ישראליות מתאבלות על אבדותיהן. ערים נפגעו. מיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים ושקלים מוזרמים לעימות שמטרתו האסטרטגית נותרת לא ברורה.

הטרגדיה היא שהמלחמה הזאת הייתה ניתנת למניעה.

ישראל נלחמה במלחמות רבות למען הישרדותה. ברגעים כאלה החישוב המוסרי והאסטרטגי ברור. כאשר אומה עומדת בפני השמדה, היסוס נעשה בלתי אפשרי. אך כאשר מלחמה נבחרת ולא נכפית, על מנהיגים לשקול את התוצאות בזהירות יוצאת דופן. נראה כי הזהירות הזו נעדרה כאן.

איראן היא יריב מסוכן, אך היא גם מדינה גדולה ועמידה בעלת עומק אסטרטגי עצום. עימות ישיר נושא עמו סיכונים החורגים הרבה מעבר לשדה הקרב. הוא משפיע על הסחר העולמי, על שוקי האנרגיה, על בריתות בינלאומיות, ועל היציבות הפוליטית הפנימית בתוך המדינות עצמן המנהלות את המלחמה.

זו הסיבה שאני סבור שהעימות הנוכחי הוא גשר רחוק מדי עבור ישראל ועבור ממשל טראמפ גם יחד.

וושינגטון בסופו של דבר תיסוג צעד לאחור. הפוליטיקה האמריקאית תדרוש זאת. הלחץ הכלכלי לבדו עשוי לאלץ את ארצות הברית להוריד את גובה הלהבות, במיוחד אם מחירי הנפט יזנקו והבוחרים יתחילו להרגיש את ההשלכות בתחנות הדלק ובחשבונות החודשיים שלהם.

כאשר הרגע הזה יגיע, ישראל תישאר לבדה במרכז הסערה.

זהו הסכנה האמיתית.

דאגתי איננה למשטר האיראני, אשר הרוויח ביושר את העוינות המופנית כלפיו. דאגתי היא לישראל. נחישותו חסרת ההיגיון של נתניהו להשמיד את איראן עלולה עוד להביא לתוצאה הפוכה אם המלחמה תתרחב מעבר ליכולתה של ישראל לשלוט בה.

ההיסטוריה מלמדת לקח כואב: אומות נדירות מושמדות רק על ידי אויביהן. לעיתים קרובות הן נחלשות תחילה בשל התרחבות אסטרטגית יתרה.

אם ארצות הברית תיסוג מן העימות, כפי שאני מאמין שבסופו של דבר תעשה, ישראל עלולה למצוא את עצמה מול עימות ממושך עם יריב אזורי חזק ללא הגיבוי המלא של בעלת בריתה החשובה ביותר.

תרחיש כזה לא יסתיים בטוב עבור איש.

ישראל חייבת תמיד להיות חזקה. ישראל חייבת תמיד להיות מוכנה להגן על עצמה. אך כוח דורש גם שיקול דעת, ריסון, והחכמה לזהות מתי מלחמה שניתן להילחם בה אינה מלחמה שצריך להילחם בה.

ייתכן שהמלחמה הזאת תיזכר כרגע שבו האסטרטגיה פינתה את מקומה לפזיזות.

ואם כך הדבר, ההשלכות עלולות להגיע הרבה מעבר לאיראן.

###

Bill White (Ram ben Ze'ev) is CEO of WireNews Limited, Mayside Partners Limited, MEADHANAN Agency, Kestrel Assets Limited, SpudsToGo Limited and Executive Director of Hebrew Synagogue